1
00:00:00,590 --> 00:00:04,790
אם הייתם צריכים לבחור את משפט 
הפתיחה הגדול, המוכר ובעיקר מוצלח

2
00:00:04,790 --> 00:00:08,510
ביותר בספרות העולמית, באיזה משפט
הייתם בוחרים? 

3
00:00:11,160 --> 00:00:15,040
משפט פתיחה הוא לא עניין לזלזל 
בו, הוא הדבר הראשון שבו הקורא 

4
00:00:15,040 --> 00:00:19,960
נתקל כאשר הוא מתחיל לעיין בספר 
והוא לפעמים מכיל בתוכו את המסר 

5
00:00:19,960 --> 00:00:24,240
של הספר כולו. 
אז באיזה משפט פתיחה אתם הייתם 

6
00:00:24,240 --> 00:00:31,040
בוחרים? 
האם הייתם בוחרים בכל המשפחות 

7
00:00:31,040 --> 00:00:33,030
המאושרות? 
זו לזו. 

8
00:00:33,030 --> 00:00:35,950
כל משפחה אומללה אומללה בדרכה 
שלה. 

9
00:00:36,550 --> 00:00:42,430
כן, זה משפט הפתיחה המושלם שניסח 
לב טולסטוי בספר אנה קרינה ומציג 

10
00:00:42,430 --> 00:00:47,030
תזה על טבע האושר ומיד מניח את 
הבסיס לטרגדיה משפחתית. 

11
00:00:49,560 --> 00:00:54,160
מה בנוגע לזו הייתה התקופה הטובה 
ביותר, זו הייתה התקופה הגרועה 

12
00:00:54,160 --> 00:00:56,280
ביותר. 
זה היה עידן החוכמה. 

13
00:00:56,320 --> 00:01:00,720
זה היה עידן הטיפשות. 
כן, זה משפט הפתיחה שניסח צארלס 

14
00:01:00,720 --> 00:01:06,030
דיקנס בספר בן שתי ערכים. 
גם הפתיחה הזו נחשבת אייקונית. 

15
00:01:06,670 --> 00:01:12,230
אולי בכלל תרצו לבחור בקרעולי 
ישמעאל משפט הפתיחה המסתורי אבל 

16
00:01:12,230 --> 00:01:17,230
הבלתי נשכח של הרמן מלווין בספר 
מובי דיק, אולי. 

17
00:01:19,360 --> 00:01:25,360
אני הייתי בוחר במשפט הזה מישהו 
האליל כנראה איזו עלילה על יוסף 

18
00:01:25,360 --> 00:01:30,560
קוף שכן אף על פי שלא עשה שום דבר
רע בוקר אחד עצרו אותו. 

19
00:01:32,640 --> 00:01:37,510
משפט הפתיחה הזה. 
בספר המשפט של פרנץ קפקא, בתרגום 

20
00:01:37,510 --> 00:01:43,750
העדכני והחדש של אילנה המרמן, 
בהוצאת עם עובד ובעיניי משפט מנצח

21
00:01:43,950 --> 00:01:48,350
משפט שזורק את הקורא וגם את 
הגיבור של הספר, אל תוך מבוך 

22
00:01:48,470 --> 00:01:57,120
שמתוכו רק המוות ישחרר תרתי משמע.
יוסף קוף הוא פקיד בכיר בבנק 

23
00:01:57,120 --> 00:02:00,680
מכובד, אבל יום אחד הוא מתעורר 
לבוקר מוזר. 

24
00:02:04,000 --> 00:02:07,440
המבשלת לא מגישה לו את הרוחת 
הבוקר, כמו בכל בוקר. 

25
00:02:07,950 --> 00:02:11,230
במקום זאת מופיעים בחדרו שני 
גברים זרים. 

26
00:02:11,470 --> 00:02:17,670
פרנס וילה הם מודיעים לו שהוא 
עצור, אין להם צו, אין להם כתב 

27
00:02:17,670 --> 00:02:21,750
אישום, אין להם אפילו הסבר. 
כל מה שיש להם הוא הצרה, חסרת 

28
00:02:21,750 --> 00:02:25,630
הקשר. 
קו מבולבל הוא לא נאזק, הוא לא 

29
00:02:25,630 --> 00:02:29,150
נלקח למעצר, הוא פשוט נדרש להישאר
בחדר שלו. 

30
00:02:29,470 --> 00:02:33,470
הוא מתעקש לדעת מה היה אשמה, אבל 
התשובות היחידות שהוא מקבל הן 

31
00:02:33,470 --> 00:02:37,230
הצהרות מעורפלות. 
לא שלחו אותנו כדי להגיד לך למה. 

32
00:02:38,750 --> 00:02:44,710
גם המפקח, לכאורה הדמות הבכירה 
באירוע, גם הוא לא מפזר את הערפל.

33
00:02:47,390 --> 00:02:51,630
מאותו הבוקר שגרת חייו של קוף 
שהיה בה איזה שהוא היגיון פנימי, 

34
00:02:51,750 --> 00:02:57,150
נגמרת את העולם המשעמם והבנאלי 
שלו מחליף עולם הזוי ואבסורדי, 

35
00:02:57,310 --> 00:03:01,910
עולם שבו הוא נדרש להתמודד עם 
מערכת בירוקרטית בלתי חדירה שיש 

36
00:03:01,910 --> 00:03:07,150
לה כללים, אבל אף אחד לא יודע מהם
שיש בחוקים, אבל שהם לא נגישים לו

37
00:03:07,150 --> 00:03:12,350
ואפילו לא למי שאמור להגן עליו. 
כאשר הוא מגיע לבית המשפט, מסתבר 

38
00:03:12,350 --> 00:03:16,950
שהוא ממוקם בבית דירות צפוף, 
מטונף, מלא בילדים מלוכלכים 

39
00:03:16,950 --> 00:03:20,710
וצעקניים. 
הוא מוצא כמעט באקראי את האולם 

40
00:03:20,710 --> 00:03:27,110
המחניק שבו מתנהל סוג של דיון 
החוקר הראשי יושב בראש השולחן 

41
00:03:27,110 --> 00:03:29,910
וסביבו עומדים כל מיני אנשים עם 
זקנים. 

42
00:03:30,110 --> 00:03:35,150
גם כאן לא מוגש כתב אישום. 
כל מה שקוף מקבל הוא במה לנאום, 

43
00:03:35,430 --> 00:03:38,270
אז הוא מנצל אותה להתקפה על 
המערכת. 

44
00:03:38,550 --> 00:03:43,270
הוא מאשים את בית המשפט בשחיתות 
בחוסר שקיפות בהפיכת האזרחים 

45
00:03:43,270 --> 00:03:46,720
לחסרי אונים. 
לכאורה הוא מדבר בביטחון, אבל מהר

46
00:03:46,720 --> 00:03:49,640
מאוד הוא מבין שכל מה שהוא אומר 
פשוט לא משנה. 

47
00:03:50,030 --> 00:03:53,990
הוא לא מזכה, הוא לא מואשם, הוא 
לא משוחרר, הוא לא נכלא. 

48
00:03:54,270 --> 00:04:02,800
המערכת פשוט ממשיכה להתקיים. 
בהדרגה המשפט הזה משתלט על החיים 

49
00:04:02,800 --> 00:04:05,760
שלו בבנק. 
קוף מתחיל להרגיש שהעובדים 

50
00:04:05,760 --> 00:04:10,240
והמנהלים מודעים לבעיות שלו, 
למרות שאיש לא אומר את זה במפורש.

51
00:04:10,680 --> 00:04:15,000
הדון שלו שומע על המשפט שלו הוא 
מזהיר אותו שעליו להתייחס לעניין 

52
00:04:15,000 --> 00:04:18,480
הזה ברצינות. 
הוא לוקח אותו לעורך דין ותיק 

53
00:04:18,480 --> 00:04:24,870
וחולה שמייצג עניים. 
בשם דוקטור הולד הולד, מציע לנהל 

54
00:04:24,870 --> 00:04:29,470
את התיק, אבל הוא משותק במיטה שלו
ולכן בפועל מי שמנהלת את הקשר עם 

55
00:04:29,510 --> 00:04:35,070
גוף הילני, אחות הסיעוד שמטפלת 
בעורך הדין הולד ושמנהלת עם קו 

56
00:04:35,110 --> 00:04:40,990
רומן קצר הוא פוגש בבית של עורך 
הדין סוחר בשם בלוק, גם הוא לקוח 

57
00:04:40,990 --> 00:04:46,310
של הולד ששקוע לחלוטין בתיק שלו. 
החיים שלו קרסו, הוא הפך ליצור 

58
00:04:46,310 --> 00:04:49,350
פתטי שחי למען שופטים ופקידים 
זוטרים. 

59
00:04:49,950 --> 00:04:54,670
זו תזכורת לאופן שבו החיים של קוף
עלולים להיראות אם הוא לא יזהר 

60
00:04:54,670 --> 00:05:01,190
אבל יזהר ממה? 
ניסיון נוסף של קוף להבין את 

61
00:05:01,190 --> 00:05:05,950
המערכת שלתוכה הוא נקלע מביא אותו
אל צייר בשם תיתורה לי, שמצייר 

62
00:05:05,950 --> 00:05:10,110
דיוקנאות של שופטים. 
לכאורה הוא מכיר את המערכת 

63
00:05:10,110 --> 00:05:15,270
מבפנים, אבל בפועל הוא רק מדגיש 
עד כמה המערכת אטומה ולא ברורה. 

64
00:05:16,840 --> 00:05:21,440
ככל שהסיפור הולך ומתקדם, האבסורד
הולך ומעמיק, במקום להבין טוב 

65
00:05:21,440 --> 00:05:26,600
יותר מה קורה ומי נגד מי קוף, 
ויחד איתו הקוראים מבינים שהם לא 

66
00:05:26,600 --> 00:05:30,990
מבינים שום דבר. 
כל הדמויות הן מוזרות, זוטרות 

67
00:05:30,990 --> 00:05:36,390
וסתומות ואפילו לא אחת מהן באמת 
עוזרת לקוף לצאת מתוך הצרה שאליה 

68
00:05:36,390 --> 00:05:42,630
הוא נקלע. 
הספר מסתיים בדיוק שנה לאחר מכן, 

69
00:05:42,710 --> 00:05:47,550
כאשר קוף מציין את יום ההולדת 
השלושים ואחת שלו, שני גברים 

70
00:05:47,550 --> 00:05:52,430
מופיעים בדירה שלו ולוקחים אותו 
בשתיקה אל פרבריה העיר הוא כמעט 

71
00:05:52,430 --> 00:05:55,630
שלא מתנגד, כאילו הוא התרגל 
לציית. 

72
00:05:56,310 --> 00:06:00,830
הם מובילים אותו למחצבה נטושה, שם
הם אוחזים בסכין קצבים. 

73
00:06:01,230 --> 00:06:05,310
הם נועצים בליבו את הסכין 
ומסובבים אותה פעמיים. 

74
00:06:07,360 --> 00:06:11,510
במשפט האחרון שבספר נכתב. 
כמו כלב אמר. 

75
00:06:11,510 --> 00:06:17,870
קוף דומה היה שהבושה נועדה להאריך
ימים אחריו וזהו. 

76
00:06:18,030 --> 00:06:22,270
כך נגמר הסיפור. 
אפילו בסוף הספר לא קוף ולא 

77
00:06:22,270 --> 00:06:26,710
הקוראים יודעים במה הואשם ולמה 
הוא הוצא להורג. 

78
00:06:45,410 --> 00:06:50,530
אני יובל דרור וזו סערה מושלמת. 
הפודקאסט שלי שבו אני בודק מה 

79
00:06:50,530 --> 00:06:53,570
קורה כשרעיונות הופכים לאובססיה 
תרבותית. 

80
00:06:59,120 --> 00:07:02,600
כאוס יכול לבוא לידי ביטוי בכל 
מיני דרכים וצורות. 

81
00:07:02,760 --> 00:07:06,640
רבים חושבים על כאוס כעל מצב שבו 
כל החוקים והכללים נשברים. 

82
00:07:07,310 --> 00:07:11,630
מצב שבו אנחנו גולשים לאנרכיה, 
מצב שבו דברים מתרחשים בצורה 

83
00:07:11,630 --> 00:07:17,110
אקראית, אבל בהמשפט אחת מיצירות 
המופת הספרותיות הגדולות ביותר 

84
00:07:17,270 --> 00:07:23,470
שיצאו תחת ידיו של איזה שהוא סופר
כפקא ממחיש שכאוס יכול להיראות 

85
00:07:23,470 --> 00:07:28,390
אחרת לגמרי הוא יכול להתרחש דווקא
כתוצאה מפעולתה של מערכת 

86
00:07:28,390 --> 00:07:33,150
בירוקרטית, מערכת שיש לה לכאורה 
כללים ברורים ומסודרים. 

87
00:07:33,430 --> 00:07:37,870
האם יש מערכת יותר מסודרת, יותר 
מאורגנת ויותר מבוססת על? 

88
00:07:38,230 --> 00:07:43,510
מוציאים תקנות וחוקים ממערכת 
המשפט עצמה עד כמה תתפלאו לשמוע 

89
00:07:43,590 --> 00:07:51,720
שקוקה עצמו היה משפטן. 
קפקא מצביע לעובדה שדווקא מערכת 

90
00:07:51,720 --> 00:07:57,280
שאמורה להיות כוח מייצב שמבטיח 
סדר, צדק ויעילות, יכולה להפוך 

91
00:07:57,280 --> 00:08:01,800
לכוח משבש, שמייצר בלבול, חוסר 
צדק ויאוש. 

92
00:08:02,040 --> 00:08:06,600
הוא מראה לנו שכאשר הכאוס הופך 
למוסדי, כאשר הוא נובע מחוסר 

93
00:08:06,600 --> 00:08:12,640
תפקוד או אטימות, הוא מייצר בקרב 
הפרטים של במגע עם המערכת חווית 

94
00:08:12,640 --> 00:08:15,190
קאותית. 
בוערת ואישית. 

95
00:08:20,880 --> 00:08:25,200
מצד אחד, העיסוק בקרקע, אחד 
מגדולי הסופרים של המאה העשרים 

96
00:08:25,320 --> 00:08:29,920
ובספר שלו, המשפט אחד הספרים 
המשפיעים של המאה העשרים, הוא 

97
00:08:29,920 --> 00:08:32,440
תענוג. 
זו פריבילגיה של ממש. 

98
00:08:32,720 --> 00:08:37,760
מצד שני, בכל פעם שאני קורא ספר 
של קפקא ואת חלקם קראתי כמה 

99
00:08:37,760 --> 00:08:43,240
פעמים, אני שוקע יחד עם הגיבורים 
האומללים שלו למצב רוח שיש בו 

100
00:08:43,240 --> 00:08:48,950
בלבול, חרדה ומועקה לתחושה. 
המציאות עצמה מתפוררת לי בין 

101
00:08:48,950 --> 00:08:54,630
הידיים בזמן שהיא נדחנת עד דק 
בתוך ערפל סמיך דמוי הזיה. 

102
00:08:55,830 --> 00:09:07,840
פרק שישי המשפט. 
ויליאם אבן מהאוניברסיטת סנט 

103
00:09:07,840 --> 00:09:12,600
פיטרס שבניו גרזי, טוען שכל 
ניסיון לפרש את קפקע הוא מסוכן 

104
00:09:12,840 --> 00:09:17,120
הוא לא היחיד. 
וולטר בנימין טען שכפקן נקט בכל 

105
00:09:17,120 --> 00:09:21,280
אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע
פרשנות של כתביו. 

106
00:09:21,480 --> 00:09:26,640
סוזן סונטג ציינה שכפקא משך אליו 
פרשנים כמו עלוקות. 

107
00:09:27,350 --> 00:09:32,230
לואי ביגלי ציין שהסיפור השלב של 
קפקא מעודד, לפעמים באופן שאי 

108
00:09:32,230 --> 00:09:35,350
אפשר לעמוד בפניו פרשנות של 
היצירה שלו. 

109
00:09:35,630 --> 00:09:39,990
אנחנו שואלים את עצמנו מה באמת 
התכוון קפקא לומר לנו? 

110
00:09:40,470 --> 00:09:44,430
הם כולם צודקים. 
הדחף לפרש את קפקא הוא כמעט בלתי 

111
00:09:44,430 --> 00:09:49,310
ניתן לכיבוש, והסיבה לכך היא 
שלפעמים קשה להבין במה בעצם 

112
00:09:49,310 --> 00:09:53,150
עוסקים הסיפורים שלו. 
דיוויד קונסטנטין כתב אנחנו 

113
00:09:53,150 --> 00:09:57,070
מרגישים שהסיפור לא באמת עוסק במה
שהוא לכאורה עוסק בו. 

114
00:09:57,590 --> 00:10:02,110
הסיפורים מהסוג הזה מעבירים את 
התודעה שלנו למצב של חרדה. 

115
00:10:02,390 --> 00:10:04,950
האם אנחנו בכלל יכולים לתפוס את 
הדברים? 

116
00:10:05,110 --> 00:10:11,720
מה קורה כאן? 
נדמה שזו הסיבה שאף אחד לא חושב 

117
00:10:11,760 --> 00:10:17,200
שהמשפט הוא סיפור על איזה פקיד 
בנק מסכן שנקלע לסיוט בירוקרטי 

118
00:10:17,480 --> 00:10:20,160
לא. 
התחושה היא שהמשפט עוסק במשהו 

119
00:10:20,160 --> 00:10:25,280
אחר, גדול יותר, והתחושה הזו 
הולידה אינספור פרשנויות 

120
00:10:25,520 --> 00:10:30,310
פוליטיות. 
מטאפיזיות אקזיסטנציאליסטיות 

121
00:10:30,310 --> 00:10:37,430
וכמובן ביוגרפיות לגיבור של המשפט
קוראים קיי, או בעברית קע או קוף.

122
00:10:37,590 --> 00:10:43,470
זו כמובן נאות הראשונה בשם משפחתו
של קפקא, שלא לדבר על כך שזמן קצר

123
00:10:43,470 --> 00:10:49,110
לפני שהוא ניגש לכתוב את הספר הוא
עצמו נקלע למה שהוא כינה בשם בית 

124
00:10:49,110 --> 00:10:51,790
המשפט. 
זה סיפור ארוך. 

125
00:10:51,870 --> 00:10:57,040
אני אתמצת אותו. 
האירוע התרחש ביולי 1914 במלון 

126
00:10:57,040 --> 00:11:01,910
בברלין. 
לכך הייתה מערכת יחסים ארוכה 

127
00:11:01,910 --> 00:11:07,150
ומורכבת, אם אישה בשם פליצה באואר
במהלכה הוא התלבט האם הוא רוצה, 

128
00:11:07,150 --> 00:11:10,230
האם הוא צריך, האם כדאי לו להתחתן
איתה. 

129
00:11:10,430 --> 00:11:15,230
הוא חשש שאם הוא יתחתן, תיפגע 
יכולתו להקדיש את עצמו באופן 

130
00:11:15,230 --> 00:11:19,750
מוחלט לכתיבה. 
אז הוא התארס פעם אחת לבאר, ואז 

131
00:11:19,750 --> 00:11:22,790
הוא ביטל את האירוסין ואז הוא 
התארס פעם שנייה. 

132
00:11:23,110 --> 00:11:27,790
במהלך תקופת האירוסין הוא ניהל 
התכתבות ענפה עם חבר תא הקרובה של

133
00:11:27,790 --> 00:11:33,390
פליצה גרטה בלוך ובמכתבים. 
הוא הביע ספקות כבדים ביחס 

134
00:11:33,390 --> 00:11:38,070
לנישואיו הקרביים. 
בלוך חברה טובה של פליצה, הראתה 

135
00:11:38,070 --> 00:11:44,360
לה את המכתבים. 
אז ב-23 ביולי 1914, כפקזומן 

136
00:11:44,360 --> 00:11:49,880
לפגישה במלון ההוא בברלין, ושם 
חיכתה לו ועדת חקירה לא רשמית 

137
00:11:49,880 --> 00:11:55,200
שכללה את פילצה באואר, אחותה 
אירנה באואר וגרטה בלוך 3. 

138
00:11:55,280 --> 00:11:59,680
אנשים קיתרו אותו הם הציגו בפניו 
את המכתבים. 

139
00:12:02,270 --> 00:12:08,070
והאשימו אותו באופן ישיר בבגידה 
רגשית, בהתנהגות לא הוגנת ובחוסר 

140
00:12:08,070 --> 00:12:12,230
יכולת להתחייב. 
קפקא כתב ביומנו שהוא הרגיש 

141
00:12:12,230 --> 00:12:16,950
מותקף, נשפט ומבודד. 
הוא תיאר את החוויה ככניסה 

142
00:12:16,950 --> 00:12:27,320
למלכודת. 
רבים רואים באירוע הזה את הרגע 

143
00:12:27,440 --> 00:12:33,080
שבו נוצק בראשו הרעיון לרומן. 
אחרי הכל, הדמיון בין המקרים קשה 

144
00:12:33,080 --> 00:12:37,190
להכחשה. 
יש את הפתאומיות יוסף קוף נעצר 

145
00:12:37,190 --> 00:12:42,390
באופן פתאומי, בדיוק כפי שקפקא 
הוא עמד למשפט פרטי וללא התראה. 

146
00:12:42,750 --> 00:12:49,030
החקירה הבלתי פורמלית קפקא נשפט 
בבית מלון על ידי גוף פרטי ובלתי 

147
00:12:49,030 --> 00:12:54,590
מוסמך, וגם המשפט של יוסף קוף 
התנהל במקומות מוזרים כמו בית 

148
00:12:54,590 --> 00:12:58,710
דירות, וכמובן יש את עניין האשמה 
הבלתי מוגדרת. 

149
00:12:59,520 --> 00:13:04,200
האשמה של קפקא בהתנהגות בעייתית 
הייתה בלתי ניתנת להוכחה. 

150
00:13:04,750 --> 00:13:08,630
הפרכה, בדומה לפשע הבלתי ידוע של 
קוף. 

151
00:13:10,400 --> 00:13:14,400
ב-28 ביולי 1914, ביום שבו פרצה 
מלחמת העולם הראשונה, כתב קוקה 

152
00:13:14,400 --> 00:13:17,640
ביומנו יותר ויותר, אינני מסוגל 
לחשוב. 

153
00:13:18,200 --> 00:13:23,160
אינני מסוגל להתבונן, לקבוע מהי 
האמת, לזכור, לדבר, לשתף חוויה. 

154
00:13:23,160 --> 00:13:30,640
אני הופך לאבן זו האמת. 
זה משהו שאני חייב לתעד אם לא 

155
00:13:30,640 --> 00:13:33,400
אמצא מפלט באיזה שהוא פרויקט, אני
אבוד. 

156
00:13:36,470 --> 00:13:40,230
זמן קצר אחר כך הוא החל לכתוב את 
המשפט. 

157
00:13:44,710 --> 00:13:50,110
הסצנה הראשונה בספר שמתארת את 
המעצר של יוסף קוף היא סצנה 

158
00:13:50,110 --> 00:13:54,270
מבריקה והיא מבססת את האופי 
הסיוטי של הספר כולו. 

159
00:13:57,120 --> 00:14:01,720
האירוע מתרחש באופן כמעט בלתי 
מציאותי, כאילו קוף נכנס לעולם 

160
00:14:01,720 --> 00:14:07,400
שבו חוקי ההיגיון אינם כפים 
השומרים פרנץ בוילם הם לא דמויות 

161
00:14:07,400 --> 00:14:11,640
מאיימות, הם מתוארים כאנשים 
פשוטים שאין להם מושג מהחיים 

162
00:14:11,640 --> 00:14:16,670
שלהם, הם רק ממלאים פקודות. 
סמכות גבוהה של בית המשפט, שנותר 

163
00:14:16,670 --> 00:14:22,270
עטוף במסתורין לאורך כל הספר 
אנחנו פקידים זוטרים שמבינים מעט 

164
00:14:22,270 --> 00:14:27,310
מאוד בתעודות זהות וכל מה שיש לנו
לעשות בעניין שלך זה לשמור עליך 

165
00:14:27,310 --> 00:14:32,590
10 שעות ביום ולקבל על זה שכר. 
זה כל מה שאנחנו אומר לו אחד 

166
00:14:32,590 --> 00:14:38,040
השומרים. 
הסוריאליזם של המעצר הזה מודגש על

167
00:14:38,040 --> 00:14:41,600
ידי העובדה שקוף לא מוגבל פיזית 
הוא לא נכלא. 

168
00:14:41,880 --> 00:14:46,750
נאמר לו שהוא חופשי ללכת לעבודה. 
ולהמשיך בחייו כרגיל, אבל המעצר 

169
00:14:46,750 --> 00:14:52,830
עצמו מטיל צל כבד על קיומו. 
עצם המעצר ללא סיבה ברורה הוא סוג

170
00:14:52,830 --> 00:14:58,390
של גינוי פסיכולוגי, וככל שהספר 
מתקדם, תחושת חוסר המציאות הולכת 

171
00:14:58,390 --> 00:15:04,400
ומעמיקה. 
מערכת המשפט בספר הזה היא פרודיה,

172
00:15:04,400 --> 00:15:08,880
היא פרודיה על צדק, כי זו מערכת 
שהיא לא הגיונית וגם לא צודקת. 

173
00:15:09,360 --> 00:15:14,960
כבר מההתחלה ברור שבית המשפט פועל
לפי מערכת חוקים משלו, חוקים שלא 

174
00:15:14,960 --> 00:15:19,110
מובנים לנאשם. 
ההליכים בבית המשפט מתנהלים 

175
00:15:19,110 --> 00:15:25,510
בחשאיות וקוף מורחק מכל מידע על 
המקרה שלו מרגע המעצר שלו נאמר 

176
00:15:25,510 --> 00:15:29,910
לקוף שעליו לציית לדרישות בית 
המשפט, אבל מהר מאוד הוא מבין 

177
00:15:30,030 --> 00:15:35,630
שציות לא מוביל לשום מקום. 
פקידי בית המשפט, השומרים המפקח, 

178
00:15:35,670 --> 00:15:39,230
הם כולם חלק ממערכת שנועדה להיות 
אטומה. 

179
00:15:39,430 --> 00:15:43,670
הם רק ממלאים פקודות ואין להם כוח
אמיתי להשפיע על התוצאה. 

180
00:15:48,030 --> 00:15:53,310
במהלך הספר כוף נתקל בסדרה של 
מתווכים, אבל גם הם חסרי אונים. 

181
00:15:53,510 --> 00:15:58,190
עורך הדין דוקטור הולד, למשל, 
שקוע עמוק בבירוקרטיה של בית 

182
00:15:58,190 --> 00:16:01,430
המשפט, אבל הוא לא באמת מסוגל 
לעזור לקוף. 

183
00:16:01,750 --> 00:16:06,190
בשיחה איתו הוא מסביר איך בית 
המשפט עובד, אבל בכל פעם שנדמה לך

184
00:16:06,190 --> 00:16:11,030
שהנה יש פה קצה חוט ואולי אפשר 
למשוך בו, ואז אולי הדברים 

185
00:16:11,030 --> 00:16:14,590
יסתדרו. 
עורך הדין עצמו מסביר שזה לא באמת

186
00:16:14,590 --> 00:16:17,070
קצה חוט, זה בעצם לא חוט, זה 
כלום. 

187
00:16:17,590 --> 00:16:26,720
עשן שמתפוגג בין האצבעות. 
הנה דוגמה הול מספר שבגלל שהוא 

188
00:16:26,720 --> 00:16:30,680
מוכר וידוע בבית המשפט, פקידים 
באים אליו ומדברים איתו על 

189
00:16:30,680 --> 00:16:35,120
התפתחויות במשפטים השונים, 
ובמקרים אחדים אפילו משתכנעים 

190
00:16:35,360 --> 00:16:41,800
ומאמצים ברצון את העמדה של הצד 
האחר, כלומר את הצד של הנאשם, ואז

191
00:16:41,880 --> 00:16:45,720
הוא מיד מוסיף. 
אומנם דווקא במקרה הזה מוטב שלא 

192
00:16:45,720 --> 00:16:50,280
לתת בהם יותר מידי אמון, כי גם אם
הם מביעים בנחרצות את כוונתם 

193
00:16:50,280 --> 00:16:53,270
החדשה. 
הנוחה לסנגוריה, אולי הם הולכים 

194
00:16:53,270 --> 00:16:59,030
ישר אל לשכתם ומחברים ליום למוחרת
הכרעה הפוכה, כזו שהיא מחמירה עם 

195
00:16:59,030 --> 00:17:03,350
הנאשם הרבה יותר משהיה בכוונתם 
לעשות בהתחלה, למרות שהם טענו 

196
00:17:03,390 --> 00:17:11,560
שמהכוונה היא הם התנהרו לחלוטין. 
יש קצה חוט ואז פוף, נותר רק עשן.

197
00:17:13,680 --> 00:17:18,480
הנה עוד דוגמה עורך הדין הולד 
מסביר לקוף שהעתירות הראשונות 

198
00:17:18,480 --> 00:17:23,599
שמוגשות לבית המשפט הן בעלות 
חשיבות עליונה, אבל מיד אחר כך. 

199
00:17:24,190 --> 00:17:29,390
הוא מודה שסביר להניח שבית המשפט 
בכלל לא יקר אותם, פשוט מתייקים 

200
00:17:29,390 --> 00:17:34,550
אותם ומציינים שלעת עתה החקירה 
והמעקב אחרי הנאשם חשובים יותר 

201
00:17:34,550 --> 00:17:39,990
מכל מסמך כתוב הוא אומר לקוף 
כשהאוטר לוחץ, מוסיפים ומציינים 

202
00:17:39,990 --> 00:17:44,590
שלפני ההכרעה, כשכל החומר כבר 
נאסף, בודקים שוב את כל התיקים 

203
00:17:44,590 --> 00:17:48,390
בתוך ההקשר השלם. 
כלומר גם את העתירה הראשונה. 

204
00:17:48,550 --> 00:17:52,230
אבל למרבה הצער לרוב גם זה לא 
נכון. 

205
00:17:52,590 --> 00:17:54,710
את העתירה הראשונה מניחים בדרך 
כלל. 

206
00:17:54,910 --> 00:17:58,630
במקום לא נכון, או שהיא הולכת 
לאיבוד לגמרי, ואפילו אם היא 

207
00:17:58,630 --> 00:18:02,190
נשמרת עד הסוף כמעט אף פעם לא 
קוראים אותה. 

208
00:18:02,670 --> 00:18:06,990
יש קצה חוט ואז פוף. 
נותר רק עשן. 

209
00:18:09,040 --> 00:18:14,680
פרדוקסים מהסוג הזה זרועים בכל 
פינה בעולמות שכפקונה הבירוקרטיה 

210
00:18:14,680 --> 00:18:18,040
האובססיבית לניירת, אבל היא אדישה
לתוכן שלה. 

211
00:18:18,120 --> 00:18:22,760
המסמכים הם לא אמצעי להשגת מטרה. 
הם מטרה בפני עצמה. 

212
00:18:23,240 --> 00:18:27,520
כאשר קוף מגיע לבית המשפט, הוא 
נתקל בסביבה שיישם. 

213
00:18:27,870 --> 00:18:33,590
קאוס, ששולט במערכת כולה אולמות 
בית המשפט אף פעם לא ממוקמים בבית

214
00:18:33,590 --> 00:18:38,510
המשפט אלא בעליות גג. 
בבנייני דירות מתפוררים הם נמצאים

215
00:18:38,510 --> 00:18:43,150
בכל מקום ובשום מקום. 
האוויר בהם מלא באבק ובריח של 

216
00:18:43,150 --> 00:18:47,230
מזון ישן והחדרים מלאים בניירת 
ורהיטים ישנים. 

217
00:18:47,590 --> 00:18:52,630
כאשר קוף מגיע למקומות האלו, הוא 
כל הזמן נאבק כדי לנשום. 

218
00:18:52,750 --> 00:18:57,560
אין לו אוויר. 
באולם שבו קוף מדבר, לא ברור מי 

219
00:18:57,560 --> 00:19:01,470
השופט. 
מי התובע ומי הם האנשים שמריעים 

220
00:19:01,510 --> 00:19:06,830
לא ברור מה קורה שם בכלל. 
קוף אומר באולם הזה אין ספק 

221
00:19:06,830 --> 00:19:12,150
שמאחורי כל המופעים של המשפט הזה,
כלומר במקרה שלי, המעצר והחקירה 

222
00:19:12,150 --> 00:19:16,470
של היום עומד ארגון גדול. 
ארגון שמעסיק שומרים מושחתים, 

223
00:19:16,630 --> 00:19:22,070
מפקחים ילדותיים ושופטים חוקרים 
בינוניים והתכלית של הארגון הגדול

224
00:19:22,070 --> 00:19:27,910
הזה, רבותיי, התכלית היא שאנשים 
חפים מפשע ייעצרו ויפתח נגדם הליך

225
00:19:27,910 --> 00:19:32,310
חסר טעם של. 
כמו במקרה שלי, אינו מוליך לשום 

226
00:19:32,310 --> 00:19:37,880
מקום. 
התובנה הזו של קוף מקבלת אישור 

227
00:19:37,880 --> 00:19:41,640
מהצייר תתעורר לי מתוקף קרבתו 
לשופטים. 

228
00:19:41,760 --> 00:19:46,720
הוא מכיר את המערכת, הוא סוג של 
מה אחר שבתמורה לתשלום יכול למשוך

229
00:19:46,720 --> 00:19:53,280
בכמה חוטים שוב חוטים, שוב חוטים 
תתעורר לי, טוען שבבית המשפט יש 3

230
00:19:53,280 --> 00:19:59,320
אפשרויות זיכוי אמיתי, זיכוי 
מדומה וסחבת. 

231
00:20:00,470 --> 00:20:05,590
על האפשרות הראשונה זיכוי אמיתי, 
אומר הצייר לא ידוע לי על שום 

232
00:20:05,590 --> 00:20:08,550
זיכוי אמיתי. 
האם אפילו בעבר לא היה זיכוי 

233
00:20:08,550 --> 00:20:11,990
אמיתי? 
שואל קוף והציעה הונה היו כנראה 

234
00:20:12,030 --> 00:20:15,350
זיכויים כאלה, אלא שקשה מאוד 
לקבוע זאת בוודאות. 

235
00:20:15,510 --> 00:20:20,590
ההחלטות הסופיות של בית המשפט 
אינן מתפרסמות אפילו לשופטים אין 

236
00:20:20,590 --> 00:20:25,470
גישה אליהם וכתוצאה מזה לא 
השתמרו, אלא אגדות מההליכים 

237
00:20:25,470 --> 00:20:29,560
המשפטיים הישנים. 
טוב, מה בנוגע לזיכוי מדומה? 

238
00:20:31,070 --> 00:20:35,550
אם אתה חפץ בו, אני כותב לך על דף
נייר אישור שאתה חף מהאשמה. 

239
00:20:35,750 --> 00:20:39,670
הנוסח של האישור הזה נמסר לי מאבי
ואינו נתון לערעור. 

240
00:20:39,830 --> 00:20:44,270
ובכן, אם האישור הזה אני עושה 
סיבוב אצל השופטים שאני מכיר, מה 

241
00:20:44,270 --> 00:20:45,350
אחר? 
כן? 

242
00:20:45,430 --> 00:20:54,120
מה אחר? 
ועדיין קוף מתמלא תקווה אחרי 

243
00:20:54,120 --> 00:20:57,840
שהשופטים יחתמו שהוא זכאי יגמר 
העניין והוא יהפוך לחופשי. 

244
00:20:58,120 --> 00:21:02,720
כן, אבל רק חופשי, כמדומה, או 
ליתר דיוק, חופשי באופן זמני. 

245
00:21:03,230 --> 00:21:08,270
מדגיש הצייר לשופטים בדרגים 
התחתונים שעמם מינים אחרי, אין 

246
00:21:08,270 --> 00:21:12,950
סמכות לזכות באופן סופי. 
הסמכות הזאת נתונה רק לבית המשפט 

247
00:21:12,950 --> 00:21:17,350
העליון שלך, לי ולכולנו. 
אין אליו שום גישה. 

248
00:21:18,150 --> 00:21:25,680
אוף, נותר רק עשן. 
בגלל שהזיכוי הוא מדומה אין 

249
00:21:25,880 --> 00:21:30,680
להוציא מכלל אפשרות שאדם יצא מבית
המשפט שמח וטוב לב יחזור הביתה 

250
00:21:30,880 --> 00:21:35,320
ויגלה ששם מחכים לו אנשים שהטל 
עליהם לעצור אותו שוב. 

251
00:21:35,910 --> 00:21:42,310
המשפט מתחיל מחדש, שואל קוף בחוסר
אמון אכן כן, אומר הצייר, המשפט 

252
00:21:42,310 --> 00:21:47,070
מתחיל מחדש, אבל גם הפעם, כמו 
בפעם הקודמת, אפשר להשיג שוב 

253
00:21:47,070 --> 00:21:49,550
זיכוי מדומה. 
אלוהים אדירים. 

254
00:21:52,880 --> 00:21:58,030
מה בנוגע לסחבת? 
הסחבת משמעה שהמשפט נשאר כל הזמן 

255
00:21:58,030 --> 00:22:00,950
בשלב הנמוך ביותר שלו, מסביר 
הצייר. 

256
00:22:01,270 --> 00:22:05,830
כדי להשיג זאת, נחוץ שהנאשם 
והעוזר שלו, אבל בייחוד העוזר 

257
00:22:06,190 --> 00:22:08,710
יהיה במגע אישי קבוע עם בית 
המשפט. 

258
00:22:08,950 --> 00:22:14,110
אסור לך לגרוע עין מהמשפט אפילו 
לרגע, עליך ללכת אל השופט הנוגע 

259
00:22:14,110 --> 00:22:19,430
בדבר ברווחי זמן קבועים וגם 
בהזדמנויות מיוחדות ולהשתדל בכל 

260
00:22:19,430 --> 00:22:24,200
דרך שהוא יוסיף לרצות בטובתך. 
אם אינך מכיר את השופט אישית, 

261
00:22:24,200 --> 00:22:29,280
עליך להשפיע עליו באמצעות שופטים 
שאתה מכיר, ואם זאת אסור לך לוותר

262
00:22:29,280 --> 00:22:33,790
על השיחות הישירות עם. 
אם אתה מקפיד על כל הדברים האלה, 

263
00:22:33,950 --> 00:22:38,390
אתה יכול להניח בוודאות מספקת 
שהמשפט לא יחרוג מהשלב הראשון 

264
00:22:38,390 --> 00:22:41,590
שלו. 
אומנם המשפט לא נפסק, אבל הנאשם 

265
00:22:41,590 --> 00:22:45,550
מובטח מפני הרשעה כמעט כאילו הוא 
אדם חופשי. 

266
00:22:46,230 --> 00:22:49,510
מה למה? 
למה צריך לדבר עם השופטים ועם 

267
00:22:49,510 --> 00:22:53,510
העוזרים של השופטים ועם החברים של
השופטים למה צריך את זה? 

268
00:22:54,230 --> 00:22:59,310
הצייר מסביר שהמשפט לא יכול לקפוא
על שמריו מבלי שהוא לכך לפחות 

269
00:22:59,310 --> 00:23:03,590
סיבות מדומות. 
ולכן כלפי חוץ משהו תמיד חייב 

270
00:23:03,590 --> 00:23:07,830
לקרות בו. 
המשפט חייב לסוב בלי הרף במעגל 

271
00:23:07,830 --> 00:23:14,680
הקטן שנתחם לו באופן מלאכותי. 
קוף מתחיל לאבד סבלנות. 

272
00:23:15,430 --> 00:23:20,910
המשותף לשתי השיטות, מסכם הצייר 
זיכוי מדומה וסחבת ושאן מונעות 

273
00:23:20,910 --> 00:23:25,790
הרשעה, אבל הן מונעות גם את 
הזיכוי האמיתי, אומר קוף בכל 

274
00:23:25,790 --> 00:23:29,590
חרישי, כאילו הוא מתבייש בכך שעמד
על זה. 

275
00:23:29,990 --> 00:23:42,840
תפסת את העיקר, אומר לו הצייר. 
במובנים רבים, השוכר בלוק שאותו 

276
00:23:42,840 --> 00:23:47,000
קוף פוגש בבית של עורך הדין שלו, 
מייצג את גישת הסחבת. 

277
00:23:47,670 --> 00:23:52,590
בלוק נמצא בהליכי משפט כבר 5 
שנים, ובמהלך השנים שחלפו הוא הפך

278
00:23:52,590 --> 00:23:57,510
את ההימנעות מהכרעה למטרת חייו 
היחידה הוא מנתק קשר עם עולמו 

279
00:23:57,510 --> 00:24:02,270
הקודם, הוא נוטש את עסקיו ומקדיש 
את כל מרצו לניסיון לרצות את עורך

280
00:24:02,270 --> 00:24:06,830
הדין שלו כדי שהוא יעקוב אחר 
ההתפתחות במשפט האינסופי שלו. 

281
00:24:07,430 --> 00:24:13,150
בלוק הופך לעבד נרצה של עורך הדין
דוקטור הולד ישן במסדרון שלו 

282
00:24:13,350 --> 00:24:18,350
ומשלים עם היחס המבזה והמזון הדל.
הוא מבצע כל פקודה, הוא איבד. 

283
00:24:19,030 --> 00:24:24,110
כבוד עצמי אז כן, ההכרעה הסופית 
נדחית, אבל בלוק מלמד אותנו 

284
00:24:24,150 --> 00:24:28,070
שבמקומה מופיע מוות איטי של הנפש 
והכבוד. 

285
00:24:29,150 --> 00:24:34,230
לאורך הרומן נראה שכולם חיים 
בשלום עם כל הפרדוקסים שזרועים 

286
00:24:34,230 --> 00:24:37,470
בו, אבל קופ הוא חדש עד עכשיו. 
הוא חי בבועה. 

287
00:24:37,510 --> 00:24:41,470
רק עכשיו הוא נכנס לעולם. 
האבסורד שאותו הוא מנסה להבין 

288
00:24:41,470 --> 00:24:45,710
והוא עדיין נאבק לא לעוד הרבה 
זמן. 

289
00:24:55,160 --> 00:25:00,480
הפרדוקסים מגיעים לשיא רגע לפני 
הפרק האחרון, במה שנחשב להיחד 

290
00:25:00,480 --> 00:25:09,430
החלקים המפורסמים בספר. 
קוף נפגש עם כומר בכנסייה, 

291
00:25:09,550 --> 00:25:14,910
ובניגוד לכל הדמויות האחרות, קוף 
מרגיש שהכומר בעדו, או לכל הפחות 

292
00:25:14,910 --> 00:25:18,350
הוא לא נגדו, אולי בו הוא ימצא את
הגאולה. 

293
00:25:19,310 --> 00:25:25,270
הכומר מציג בפני קוף את משל שער 
החוק המשל מספר על אדם כפרי פשוט 

294
00:25:25,470 --> 00:25:32,310
שמבקש להיכנס בשערי החוק מול השער
ניצב שומר סף רב עוצמה שאומר לאיש

295
00:25:32,350 --> 00:25:36,950
שהוא לא יכול להיכנס עכשיו. 
אולי אחר כך שואל האיש אולי, אבל 

296
00:25:37,230 --> 00:25:44,250
עכשיו לא עונה השומר. 
הכפרי חושב אולי בכל זאת להיכנס 

297
00:25:44,250 --> 00:25:48,130
והשומר צוחק. 
תראה, השער תמיד פתוח ומסביר לו, 

298
00:25:48,130 --> 00:25:54,210
אבל כדאי שתדע, אני חזק מאוד ואני
השוער הזוטר ביני ובין האולם 

299
00:25:54,210 --> 00:25:59,450
עומדים שוערים שכל אחד מהם חזק 
מחברו וכבר השלישי הוא כל כך גדול

300
00:25:59,450 --> 00:26:02,890
ומפחיד שאפילו אני לא יכול להביט 
בו. 

301
00:26:04,190 --> 00:26:09,150
טוב תודו שזה די מאיים ולכן אפשר 
להבין את הכפרי שמחליט להמתין 

302
00:26:09,190 --> 00:26:13,510
בסבלנות. 
הוא יושב על שרפרף ליד הפתח ומחכה

303
00:26:13,510 --> 00:26:21,120
ימים, שבועות ושנים. 
הוא מנסה לשחד את השומר בכל מיני 

304
00:26:21,120 --> 00:26:24,760
מתנות השומר לוקח את המתנות אבל 
זה לא עוזר. 

305
00:26:24,840 --> 00:26:30,600
הכפרי לא נכנס לאורך השנים, האיש 
מזדקן וכוחו דועך. 

306
00:26:31,270 --> 00:26:35,310
רגע לפני מותו, כשהוא כבר בקושי 
רואה, הוא שואל את השומר שאלה 

307
00:26:35,310 --> 00:26:39,350
אחרונה הרי כל בני האדם שואפים אל
החוק? 

308
00:26:39,510 --> 00:26:44,670
איך זה שכל השנים הרבות האלה לא 
ביקש איש זולתי רשות להיכנס? 

309
00:26:46,840 --> 00:26:52,440
השורר רואה שהאיש כבר נוטה למות 
והוא עונה לו שום איש זולתך לא 

310
00:26:52,440 --> 00:26:57,560
היה יכול לקבל רשות להיכנס לכאן 
כי הכניסה הזאת נועדה רק לך. 

311
00:26:58,280 --> 00:27:07,670
עכשיו אני הולך לסגור אותה. 
והנה לכם שוב פרדוקס בתוך פרדוקס 

312
00:27:07,830 --> 00:27:13,830
סיטואציה שקורסת אל תוך עצמה מצד 
אחד ישר, מה שאומר שאפשר להיכנס 

313
00:27:13,830 --> 00:27:19,870
בעדו, ומצד שני אי אפשר להיכנס. 
מצד אחד, השער הזה נועד רק עבור 

314
00:27:19,870 --> 00:27:23,590
הכפרי, ומצד שני אפילו הוא לא 
נכנס. 

315
00:27:24,270 --> 00:27:28,710
האם יש פה כתב אשמה נגד האדם 
המודרני שאיבד את הרצון החופשי 

316
00:27:28,710 --> 00:27:33,350
שלו להתייצב מול סמכות שרירותית? 
האם האדם המודרני הפך פחדן? 

317
00:27:33,670 --> 00:27:37,070
האם הבעיה היא שהיה? 
מבלים את החיים שלנו בציפייה 

318
00:27:37,070 --> 00:27:40,990
במקום בפעולה. 
לפי הפרשנות הזו, הבעיה היא לא 

319
00:27:40,990 --> 00:27:45,350
בשומר, אלא בהיסוס של הכפרי של 
ומעז לעבור את אסף. 

320
00:27:45,550 --> 00:27:49,310
למעשה הכפרי מייצרת המעצר שלו 
בעצמו. 

321
00:27:49,950 --> 00:27:55,870
האם משל הוא רמז לכך שזו גם הבעיה
של קוף שהוא פסיבי, שהוא לא באמת 

322
00:27:55,870 --> 00:27:59,390
נלחם? 
ואולי בכלל קפקא רוצה לומר לנו 

323
00:27:59,390 --> 00:28:02,880
משהו אחר? 
האשמה האמיתית היא בכלל נגדנו, 

324
00:28:03,000 --> 00:28:08,590
נגד מי שחושב שיש לה משהו משמעות.
לא אומר כאף לא, אין לי שום דבר 

325
00:28:08,590 --> 00:28:14,390
משמעות לא להמתנה של הכפרי, לא 
למילים של השומר, לא לחוק ואפילו 

326
00:28:14,470 --> 00:28:18,910
לא לאמת. 
אולי מה שקפקא מנסה לעשות ולהוכיח

327
00:28:18,910 --> 00:28:24,150
לנו, לפחות לאלו מאיתנו שחושבים 
שיש משמעות למשהו בעולם הזה, שאין

328
00:28:24,150 --> 00:28:28,430
לי שום דבר משמעות. 
קפקא עושה את זה על ידי כך שהוא 

329
00:28:28,430 --> 00:28:33,630
דוחף כל הזמן לכיוון השני, לכיוון
של חוסר משמעות, חוסר משמעות 

330
00:28:33,630 --> 00:28:36,790
מוחלט. 
אנחנו חושבים שאם יש משהו שאנחנו 

331
00:28:36,790 --> 00:28:40,790
לא מבינים, יסבירו לנו, ואז נבין 
נחקור אותו יותר לעומק. 

332
00:28:40,790 --> 00:28:46,030
ואז נבין, נעשה איזה שהן פעולות 
ואז נבין אנחנו לא מתייאשים מזה 

333
00:28:46,030 --> 00:28:49,630
שאנחנו לא מבינים. 
כי אנחנו חושבים שיש דרך להבין, 

334
00:28:50,230 --> 00:28:55,310
קפקא מציב אותנו בסיטואציה שבה 
אנחנו לא מורגלים סיטואציה שבה 

335
00:28:55,510 --> 00:29:01,110
אין דרך להבין, אין מה להבין, אתם
אף פעם לא תבינו. 

336
00:29:08,270 --> 00:29:13,030
הפרדוקס המרכזי של המשפט הוא הצגת
של מערכת המשפט הבירוקרטית, 

337
00:29:13,030 --> 00:29:18,350
שמצוידת בחוקים מפורטים ובמבנים 
היררכיים, כמי שמייצר את כאוס 

338
00:29:18,550 --> 00:29:21,990
במקום לייצר סדר בחיים של אלו 
שהיא פוגשת. 

339
00:29:22,350 --> 00:29:25,470
החוויה הזו מוכרת בדרך זו או אחרת
לכולנו. 

340
00:29:25,790 --> 00:29:29,950
למה אנחנו נתקלנו במערכות שבמקום 
נועדו ליצור וודאות? 

341
00:29:30,190 --> 00:29:35,150
אבל בגלל מורכבותן והאופי הלא 
שקוף שלהם, הן הופכות למקור של אי

342
00:29:35,150 --> 00:29:40,430
ודאות למקור של כאוס. 
הבירוקרטיה בספרים של קפקא, גם 

343
00:29:40,430 --> 00:29:45,910
בספר הטירה וגם בהמשפט פועלת לפי 
חוקים, אבל היא מייצרת תוצאות 

344
00:29:45,910 --> 00:29:48,950
בלתי צפויות. 
בית המשפט פועל לפי נהלים 

345
00:29:48,950 --> 00:29:53,670
מפורטים, יש לו היררכיה פורמלית 
ותיעוד נרחב, אבל כל המרכיבים 

346
00:29:53,670 --> 00:29:59,070
האלו מייצרים חוויה של אקראיות 
וכל אינטראקציה עם המערכת מובילה 

347
00:29:59,070 --> 00:30:03,750
לשאלות חדשות במקומם. 
לסיבוכים חדשים במקום לפתרונות 

348
00:30:04,990 --> 00:30:08,990
אנשים שמכירים את בית המשפט, 
מדברים בביטחון על נהלים ועל 

349
00:30:08,990 --> 00:30:13,350
תקדימים, אבל כל תוצאה תלויה 
במשתנים שאף אחד לא יכול לשלוט 

350
00:30:13,350 --> 00:30:18,150
בהם ואפילו לא לזהות אותם, ואחת 
הסיבות לכך היא שלמרות שכל אחד 

351
00:30:18,150 --> 00:30:22,350
טוען שהוא מבין את התפקיד שלו 
בתוך המערכת, אף אחד לא מסוגל 

352
00:30:22,350 --> 00:30:26,030
להסביר או להבין את ההתנהגות של 
המערכת כולה. 

353
00:30:26,840 --> 00:30:32,000
הדוד של קוף מציין שדברים כאלה לא
באים פתאום, הם מצריכים הכנה 

354
00:30:32,000 --> 00:30:36,030
ארוכה. 
בוודאי היו סימנים לזה, אבל לא 

355
00:30:36,030 --> 00:30:41,310
קוף וגם לא אף אחד אחר יכול לזהות
מה היו הסימנים המקדימים שהיו 

356
00:30:41,310 --> 00:30:44,270
אמורים לרמוז לו שיום אחד הוא 
יעצר. 

357
00:30:46,280 --> 00:30:50,040
התמוטטות המשמעות מתפשטת גם לשפה 
עצמה. 

358
00:30:50,360 --> 00:30:55,320
במהלך הספר אנחנו עדים לאופן שבו 
מונחים משפטיים מתנתקים 

359
00:30:55,480 --> 00:31:01,880
מהמשמעויות המקובלות שלהם ויוצרים
סוג של כאוס סמנטי, כשקוף מברר מה

360
00:31:01,880 --> 00:31:05,000
הם האישומים נגדו. 
הוא מקבל תשובות שמבוססות על 

361
00:31:05,000 --> 00:31:08,150
מונחים. 
משפטיים, אבל הם לא מחילים שום 

362
00:31:08,150 --> 00:31:12,630
מידע משפטי אמיתי. 
צורת השיח המשפטי נשמרת, הפורמט 

363
00:31:12,630 --> 00:31:18,510
נשמר, אבל התוכן מתמוסס ויוצר 
חוויה של סחרחורת לשונית. 

364
00:31:28,160 --> 00:31:33,200
הרלבנטיות של המשפט לחיים 
המודרניים חורגת בהרבה מעבר להקשר

365
00:31:33,200 --> 00:31:37,830
ההיסטורי המקורי שלו. 
במובנים רבים, הספר הזה סיפק הצצה

366
00:31:37,830 --> 00:31:42,910
כמעט נבואית למצב הבירוקרטי במאה 
העשרים ואחת, אבל עוד הרבה לפני 

367
00:31:42,910 --> 00:31:48,590
כן הוא הניח בידיים שלנו מצפן 
להבנת אירועים רבים שהתרחשו במהלך

368
00:31:48,590 --> 00:31:56,160
המאה העשרים. 
עלייתן של מערכות טוטליטריות 

369
00:31:56,160 --> 00:32:01,640
בגרמניה הנאצית וברוסיה סטליסטית 
הדגימו את התובנות של קפקא בנוגע 

370
00:32:01,640 --> 00:32:06,480
לאופן שבו ניתן לנצל לרעה 
מנגנונים בירוקרטיים ולהפוך אותם.

371
00:32:07,070 --> 00:32:12,350
כלים של דיכוי הקשר בין המשפט 
לשואה הוא אחת הדוגמאות הבולטות 

372
00:32:12,470 --> 00:32:17,030
לכוח הנבואי של הספר. 
הדרך שבה קפקא תיאר בירוקרטיה 

373
00:32:17,030 --> 00:32:21,950
רחבת היקף ובלתי ניתנת לשליטה 
נראית כמו תיאור כמעט דוקומנטרי 

374
00:32:21,950 --> 00:32:26,670
של המשטר הנאצי שהשתמש במכונה 
הבירוקרטית של המדינה כדי להוציא 

375
00:32:26,670 --> 00:32:32,070
אל הפועל את השמדתם השיטתית של 
מיליוני בני אדם, אבל גם מחברות 

376
00:32:32,070 --> 00:32:35,070
דמוקרטיות. 
התיאור של קפקא התגלה כנבואי. 

377
00:32:35,880 --> 00:32:38,520
לא פעם מערכות בירוקרטיות יוצרות 
מבוכים. 

378
00:32:39,070 --> 00:32:45,070
שהאדם הפרטי מתנהל בתוכן, באותה 
המבוכה וחוסר האונים מהן סבל קוף 

379
00:32:45,710 --> 00:32:50,870
גם היום, אולי בעיקר היום אזרחים 
נתקלים במצבים קפקאיים בזמן שהם 

380
00:32:50,870 --> 00:32:55,790
מתמודדים עם רשויות המס, מערכות 
הבריאות עם שירותי ההגירה, עם 

381
00:32:55,790 --> 00:33:00,830
הצבא, עם כל מיני מבנים אחרים 
שהתנפחו הרבה מעבר ליכולת ההבנה 

382
00:33:00,870 --> 00:33:04,950
של האדם הבודד. 
יש מישהו שמבין את מערכת המס שלנו

383
00:33:04,950 --> 00:33:08,750
שבאמת מבין אותה בגלל שאנשים 
רגילים לא מבינים אותה. 

384
00:33:09,310 --> 00:33:13,910
סביר להניח שתלכו לאיזה רואה 
חשבון או למומחה במיסוי, אבל גם 

385
00:33:13,910 --> 00:33:19,990
האנשים האלו יתארו בפניכם אינסוף 
פרדוקס ותתי סעיפים שסותרים תתי 

386
00:33:19,990 --> 00:33:25,070
סעיפים אחרים, ושבסופו של דבר 
מבוססים על פרשנותו ורצונו הטוב 

387
00:33:25,070 --> 00:33:29,350
של פקיד שומה זה או אחר. 
שיש מצב שישלח אתכם לקומה השלישית

388
00:33:29,550 --> 00:33:33,630
כדי להביא טופס שלא ברור למה בכלל
אתם צריכים למלא. 

389
00:33:34,440 --> 00:33:38,640
מצד שני, בואו לא נשלה את עצמנו 
כן, הבעיות האלו לא מתחילות 

390
00:33:38,640 --> 00:33:42,870
ונגנות ונגמרות במגזר הציבורי. 
כל מי שחי בתוך בירוקרטיות 

391
00:33:42,870 --> 00:33:48,390
תאגידיות יודע שגם תאגידים פיתחו 
מבנים שעמוסים במאפיינים שכוקא 

392
00:33:48,390 --> 00:33:53,910
זיהה במערכת המשפט הבדיונית שלו 
ניסטיפיקציה היררכית, אטימות 

393
00:33:53,910 --> 00:33:57,910
תפעולית והפיכת בני אדם לקטגוריות
מוזרות. 

394
00:33:58,390 --> 00:34:02,630
דברו עם אנשים שעובדים בגוגל, 
באמזון במטא, אפילו בחברות 

395
00:34:02,630 --> 00:34:05,990
הגדולות במשק הישראלי. 
הם נשפכו עליכם בשמחה. 

396
00:34:06,800 --> 00:34:10,400
אין סוף סיפורים של יידם קפקא היה
מחוויר מבושה. 

397
00:34:13,469 --> 00:34:18,550
תופעת הבולשיט ג'ובס, שאותה מתאר 
האנתרופולוג דיוויד גרייבר בספר 

398
00:34:18,550 --> 00:34:22,710
שלו משנת 2018, קשורה גם היא 
לעולם הקפקאי. 

399
00:34:23,190 --> 00:34:27,510
הוא מתאר איך מערכות בירוקרטיות 
מייצרות פעילות חסרת משמעות 

400
00:34:27,630 --> 00:34:32,670
ועבודות חסרות משמעות, שמשרתות 
בעיקר את שימור המבנה הבירוקרטי 

401
00:34:32,790 --> 00:34:37,830
ולא ביצוע של עבודה ממשית. 
קפקע עצמו עבד בסוג כזה של מערכת 

402
00:34:37,830 --> 00:34:41,270
בירוקרטית. 
הוא שימש כמזכיר הראשי בחברה. 

403
00:34:41,830 --> 00:34:48,270
לביטוח עובדים מפני תאונות בצכיה,
ובמסגרת התפקיד שלו הוא חקר ושפט 

404
00:34:48,270 --> 00:34:53,510
תביעות פיצויים שהגישו עובדים 
שנפגעו בתאונות עבודה תעשייתיות 

405
00:34:53,989 --> 00:34:59,190
ב-1 המכתבים שלו. 
קפקא כתב ידיי עמוסות בעבודה ב-4 

406
00:34:59,190 --> 00:35:02,590
אזורים. 
הנתונים לפיקוחי אנשים צומחים כמו

407
00:35:02,590 --> 00:35:08,030
שיכורים מהגגות אל תוך המכונות, 
קורות התמיכה מתמוטטות, הקירות 

408
00:35:08,030 --> 00:35:12,670
התומכים להגנה נופלים, הסולמות 
מחליטים כל מה שמעלים למעלה. 

409
00:35:13,150 --> 00:35:17,950
צונח למטה ומה שמורידים למטה 
יהווה מכשול בו יתקלו אנשים 

410
00:35:18,310 --> 00:35:23,630
פועלות צעירות במפעל החרסינה 
קופצות ומתאבדות מהמגדלים שהוקמו.

411
00:35:27,270 --> 00:35:30,950
כאן נאלץ להתמודד מידי יום עם 
סיפורים מחלידים. 

412
00:35:31,110 --> 00:35:35,790
ואז הוא היה צריך לתעל את כל הסבל
שבו הוא נתקל למסמכים יבשים 

413
00:35:35,790 --> 00:35:39,350
ומשפטיים. 
העבודה שלו סיפקה לו דוגמאות בלי 

414
00:35:39,350 --> 00:35:43,190
סוף למערכות כוח אטומות 
ושרירותיות. 

415
00:35:43,670 --> 00:35:49,590
כנראה שאתה צריך לחיות את הפרדוקס
בעצמך בשביל לכתוב עליו בצורה כל 

416
00:35:49,590 --> 00:35:57,110
כך חדה. 
מקס ברוד, חברו הטוב של קפקא, מי 

417
00:35:57,110 --> 00:36:01,670
שהציל את כתביו קפקא, הורה לו 
לשרוף את כל הסיפורים שלו וברוד 

418
00:36:01,670 --> 00:36:05,990
סירב, והודות לסירוב הזה כולנו 
מכירים את קפקא אז כל הכבוד לך 

419
00:36:05,990 --> 00:36:12,070
מקס ברוד צוואר מקוד צוואר, 
שהעבודה שלו של קפקא בחברת הביטוח

420
00:36:12,190 --> 00:36:17,990
הרגה את הרוח שלו, אבל היא הזינה 
את יכולתו לכתוב על הניכור ועל 

421
00:36:17,990 --> 00:36:25,870
מצב האדם בעולם הבירוקרטי. 
אבל מי שחושב שההשפעה של קוקא 

422
00:36:25,870 --> 00:36:31,790
מתחילה ואז נגמרת במאה העשרים טוי
במאה העשרים ואחת אנחנו עדים 

423
00:36:31,790 --> 00:36:36,790
להתהוותה של בירוקרטיה דיגיטלית 
למערכות שפועלות באמצעות תהליכים,

424
00:36:36,790 --> 00:36:41,390
אלגוריתמים שהם אטומים יותר 
מהמבנים המוסדיים המסורתיים. 

425
00:36:41,710 --> 00:36:46,590
המערכות האלו הן מציגות מאפיינים 
קפקעים בריבוע, כי הן מקבלות 

426
00:36:46,590 --> 00:36:50,790
החלטות באמצעות תהליכים חישוביים 
שאיש לא מסוגל להבין. 

427
00:36:51,710 --> 00:36:56,870
מערכות דירוג אשראי, למשל, קובעות
את הגישה של אנשים לדיור, לתעסוקה

428
00:36:57,030 --> 00:37:02,310
לשירותים פיננסים, והן מבוססות על
אלגוריתמים שמחשבים אלפי משתנים 

429
00:37:02,310 --> 00:37:05,910
בדרכים שהם מעל ומעבר להבנה 
אנושית רגילה. 

430
00:37:06,310 --> 00:37:10,310
אזרחים מוצאים את עצמם חסומים. 
הם לא יכולים לקבל את העבודה הזו,

431
00:37:10,470 --> 00:37:14,750
הם לא יכולים לקבל משכנתא, הם לא 
זכאים להלוואה, אבל הסיבות 

432
00:37:14,750 --> 00:37:19,590
להחלטות אטומות מכיוון שהן 
מתקבלות על ידי מערכות שלא ניתן 

433
00:37:19,590 --> 00:37:22,150
לערער עליהם ועל בסיס תהליכים 
שהם. 

434
00:37:27,550 --> 00:37:31,910
כל המערכות האלו מקבלות החלטות 
משנות חיים מבלי להיות כפופות 

435
00:37:31,910 --> 00:37:36,350
לסמכות אנושית מזוהה. 
הן יוצרות את מה שאפשר לכנות בשם 

436
00:37:36,790 --> 00:37:41,390
אי צדק אוטומטי. 
כאשר בירוקרטיה מיושמת בצורתה 

437
00:37:41,390 --> 00:37:45,350
הטהורה היא הופכת למה שכינתה 
הפילוסופית חנה ארן. 

438
00:37:45,510 --> 00:37:51,390
שלטונו של אף אחד שלטון שחותר 
להפוך את בני אדם לנושאי משרות 

439
00:37:51,390 --> 00:37:57,190
ציבוריות וללא יותר מברגים 
במנגנון המנהלי, וכך לשלול מהם 

440
00:37:57,270 --> 00:38:03,070
צלם אנוש. 
ארן כתבה משטרים טוטליטריים, אבל 

441
00:38:03,070 --> 00:38:08,830
האלגוריתמים הם מיישמים את התיאור
שלה בצורה טהורה בירוקרטיה קפקאית

442
00:38:08,830 --> 00:38:12,190
זקוקה לאנשים. 
נכון, היא זקוקה לאנשים שיפעלו 

443
00:38:12,190 --> 00:38:17,270
בצורה כמו אוטומטית על מנת להוציא
אל הפועל את ההחלטות של המנגנון. 

444
00:38:17,270 --> 00:38:22,510
אבל אלגוריתמים, מהרגע שהם עובדים
כראוי, הם לא זקוקים לבני אדם. 

445
00:38:22,870 --> 00:38:27,630
הם גם מכילים בתוכם את הכללים וגם
דואגים לאכוף אותם בקפדנות. 

446
00:38:28,440 --> 00:38:33,270
הנה שובחן הארץ. 
שטענה בספרה על האלימות שכאשר 

447
00:38:33,270 --> 00:38:38,470
חברה עוברת תהליכי בירוקרטיזציה 
של החיים הציבוריים, היא הופכת את

448
00:38:38,470 --> 00:38:48,690
האלימות להרבה יותר אטרקטיבית. 
בבירוקרטיה מפותחת במלואה היא 

449
00:38:48,690 --> 00:38:53,770
כתבה לא נותר אף אחד שאפשר 
להתווכח איתו, שאפשר להציג בפניו 

450
00:38:53,770 --> 00:38:57,330
תלונות. 
בירוקרטיה היא צורה של ממשל שבה 

451
00:38:57,330 --> 00:39:00,370
מכולם נשלל החופש הפוליטי והחופש 
לפעול. 

452
00:39:00,370 --> 00:39:05,090
אבל המשמעות של שלטון של אף אחד 
אינה היעדר חוקים. 

453
00:39:05,330 --> 00:39:10,080
ובמקום שבו כולם חסרי כוח. 
תופיע עריצות ללא ערי. 

454
00:39:14,150 --> 00:39:19,230
ואולי זה המסר שאפשר אולי גם צריך
לקחת מהמשפט. 

455
00:39:20,030 --> 00:39:24,990
הכאוס שנוצר בחייו של יוסף קוף, 
המערבולת שלתוכה הוא נקלע, 

456
00:39:25,110 --> 00:39:30,150
העריצות שאיתה הוא מתמודד כל אלו 
לא נובעים בגלל החלטתו של איזה 

457
00:39:30,150 --> 00:39:33,950
שהוא עריץ. 
בית המשפט בספר של קרקע ומערכת של

458
00:39:33,950 --> 00:39:37,670
דיכוי, אבל אין לו מנהיג ברור, 
אין שם עריץ מזוהה. 

459
00:39:38,190 --> 00:39:42,990
פקידי בית המשפט הם לא מרושעים, 
הם לא אכזריים, הם פשוט פקידים 

460
00:39:43,030 --> 00:39:48,040
שעושים את עבודתם. 
זה הוא הרשע הבירוקרטי שכפקא חושף

461
00:39:48,040 --> 00:39:52,670
באופן כל כך מבריק. 
זה רשע שהוא לא תוצאה של רשעות 

462
00:39:52,670 --> 00:39:57,670
אישית, אלא של מערכת שהפכה לגדולה
ומורכבת כל כך, שהיא איבדה כל 

463
00:39:57,670 --> 00:40:02,150
תחושה של אחריות לאנשים שאותם היא
לכאורה משרתת. 

464
00:40:03,070 --> 00:40:08,390
העריצות הזו והכאוס שהיא זורעת, 
מפחידה במיוחד בגלל שהיא בלתי 

465
00:40:08,390 --> 00:40:14,150
נראית בגלל שהיא בלתי אישית ובגלל
שהיא לא מייצרת מטרה ברורה שאפשר 

466
00:40:14,150 --> 00:40:20,630
להציב מולה התנגדות. 
הויק טו ו שלו. 

467
00:40:23,470 --> 00:40:52,880
הפייסבוק קאמרי דוקטור. 
אקריים הפשטר סווינירי סוסנטו. 

468
00:40:55,000 --> 00:41:16,750
של אנשי הלן וסיקרב. 
האישה. 

469
00:41:21,280 --> 00:41:36,280
בתש 10. 
שלי. 

470
00:41:52,600 --> 00:42:00,640
איזה סיגרה. 
של תנועות. 

471
00:42:24,270 --> 00:43:48,230
אלי מיועייג'ר וטעם. 
הפודקאסט סערה מושלמת, הוא הפקה 

472
00:43:48,230 --> 00:43:54,550
שלי יובל דרור פרקי הסדרה תוכבו 
הוקלטו ונערכו על ידי. 

473
00:44:00,640 --> 00:44:05,120
אתם מוזמנים לעקוב ולהאזין לסערה 
מושלמת בכל אפליקציות הפודקאסטים 

474
00:44:05,120 --> 00:44:09,760
שבסמארטפון שלכם וגם באתר 
האינטרנט של הפודקאסט בכתובת 

475
00:44:09,840 --> 00:44:15,110
פרפקסטור נקודה סיוע איי אל. 
אתם, תנו לה שערה הזו 5 כוכבים 

476
00:44:15,270 --> 00:44:18,990
ועזרו לי להפיץ את הבשורה. 
יש לכם שאלות? 

477
00:44:18,990 --> 00:44:23,550
הערות, הצעות ומחשבות? 
שלחו אותן אליי לכתוב את המייל פי

478
00:44:23,670 --> 00:44:29,030
אס שטרודל פופ אפ נקודה סיוע איי 
אל ניפגש בפעם הבאה.